מה המקור למנהג של אכילת מאכלי חלב בשבועות ?
תשובה
חזו"ע הלכות יו"ט עמוד שי"ח נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, מפני שבקבלת התורה קיבלנו כל תרי"ג מצוות וכשחזרו לבתיהם מהר סיני לא יכלו לאכול מאכלי בשר שכן נצטוו על הכשרות ולכן אכלו מאכלי חלב שאין בהם טירחה מיוחדת והכשרות אינה מורכבת כמו מאכלי בשר שצריך סכין לשחיטה – ניקור החלב, מליחת הבשר וע"ד, וישנו טעם נוסף: כשהמלאכים באו לאברהם אבינו, נתן לפניהם בשר וחלב וכשמשה עלה לשמים המלאכים התנגדו לנתינת התורה לעמ"י ע"י משה, ענה להם משה אתם פעם אחת ירדתם לארץ וכבר נכשלתם באכילת בשר וחלב ואילו עמ"י אפילו תינוקות שבהם, נזהרים בכך, וישנם טעמים נוספים.
אדם שרוצה לאכול גם סעודה חלבית וגם סעודה בשרית בחג השבועות איך נכון יותר לסדר את סדר הסעודות?
תשובה
נאמר ו'שמחת בחגיך… אין שמחה אלה בבשר ויין לכן בדורות הקודמים הקפידו לאכול בשר בכל סעודות יום טוב, ובדרך כלל היו טועמים מאכלי חלב כשחוזרים אחרי הלילה, אולם כיום שמאכלי חלב מאוד התפתח ונעשה חשוב, יש רבים שרוצים לעשות סעודה ממש שכולה חלבי, היות ויש בזה עונג יו"ט – רשאים לעשות כן, ויותר טוב שיבחרו את סעודת הלילה לחלבי וסעודת היום לבשרי משום שכבוד יום עדיף על כבוד הלילה.
מי שהיה ער כל הלילה, מה יעשה בענין ברכות השחר וברכות התורה?
תשובה
ברכות השחר מברכים בכל יום בין אם ישן ובין היה ער וכן נוהגים בתפוצות בישראל, יש שמברכים כבר מחצות לילה המנהג הרווח יותר לברך לאחר עלות השחר. לעניין ברכות התורה ישנה מחלוקת, לבני אשכנז: יברך רק במידה והלך לישון שנת קבע על מיטתו, ואלה שלא ישנו שומעים ממנו הברכות ויוצאים ידי חובה. לבני ספרד: המנהג הפשוט שאף הנעורים כל הלילה מברכים ברכות התורה אחר עלות השחר ובמקום מנהג אין לומר ספק ברכות להקל. לעניין על נטילת ידיים לא מברך מי שהיה ער כל הלילה שנזקק לנקביו. ויסמוך לברכת אלוקי נשמה.